זן (בודהיזם)

הזן הוא אחד הזרמים המפורסים ביותר בבודהיזם. מקורו בסין והוא מהווה השראה לאינספור ספרים, יצירות אמנות, סרטים ועוד. אך למרות העיסוק הרב בו, קשה למצוא תיאור בהיר של מהות השיטה. אולי משום שהיא בעצמה חותרת כנגד ניתוחים אינטלקטואליים. במאמר זה אנסה לעשות את הבלתי אפשרי ולהסביר מהו התהליך המיסתורי של הזן.

מהו זן?

הזן הוא זרם רוחני שנולד כאשר הבודהיזם הצפוני (המאהיינה) נדד לסין, פגש שם את הטאו והתערבב עמו. הטאו הוא גוף הידע הפרדקסולי של הסינים (בניגוד לקונפיוציוניזם שהוא הידע הלוגי השיטתי). מהו ידע פרדוקסלי? ידע שמגיע ממפגש ישיר עם המציאות ולא מנסה לנתח אותה. בדומה לטאו הזן מתרחק מחוכמה קונבנציונלית ומלוגיקה כמו מאש. לא משום שאנשי הזן הם בורים, אלא משום שהם מחפשים את הדרך המהירה ביותר להתעורר אל טבע המציאות. אז מהי הדרך הזאת? משמעות המילה זן הינה מדיטציה. זהו רמז עבה, מנזרי הזן ידועים במשמעת הקפדנית שלהם במדיטציות ישיבה שאורכות שעות רבות. אך זן הוא לא מדיטציה בלבד, אלא שיטה חכמה להפליא שבנויה על מבנה התודעה שלנו. על מנת להבין את השיטה נעבור על התהליך מתחילתו ועד לסופו.

נזיר חדש הגיע למנזר

שמו הוא קנזו. לאחר הגעתו למנזר קיבל קנזו גלימה וקערת אורז שהפכו לכל רכושו בעולם. הוא לא עבר ראיון היכרות בו שאלו אותו על השאיפות שלו, על הטראומות שלו או על התחביבים שלו. הדבר היחיד שקרה מרגע שקנזו נהפך לנזיר הוא שהורו לו להתיישב באולם המדיטציה ביחד עם שאר הנזירים ולמדוט. קנזו התחיל לפתח משמעת עצמית של ישיבה במדיטציה. באולם עמד משגיח עם מקל במבוק וסבר פנים חמורות, כאשר צווארו של קנזו נשמט או כשהעיניים שלו נעצמו הוא שילם על כך במכה כואבת ומבהילה בכתף. לאחר מספר שבועות קנזו פיתח יכולת לשבת ולהתרכז בדבר אחד בלבד, יכולת חשובה מאוד בשביל בשלב הבא בתהליך.

חידה שאין לה פיתרון

קנזו נקרא לחדרו של מאסטר הזן. המאסטר הביט בו בעיניו העמוקות והחודרות ונתן לו חידה – כיצד נראו פנייך לפני שהורייך נולדו? הוא הבהיר לו שמעתה, החידה הזאת היא הדבר היחיד בו הוא מתרכז. קנזו יצא מהחדר מעט מבולבל. הוא הגיע למנזר בשביל להגיע להארה והוא לא מבין מה הקשר לחידות המוזרות האלו. הוא חזר לאולם המדיטציות ובמקום להתמקד בנשימה שלו הוא חשב על החידה הזאת שעות ארוכות. הוא ניסה לפתור אותה בעזרת ההיגיון שלו במשך ימים ארוכים. כשנדמה היה לו שהוא הצליח לפתור אותה הוא ניגש לחדרו של המאסטר. המאסטר הקשיב לתשובתו בחוסר סיפוק, צעק עליו שהוא טועה וביקש שיצא מהחדר. כך במשך חודשים ניגש קנזו מדי כמה שבועות כשהוא בטוח שהפעם הצליח לפתור את החידה ונחל שוב ושוב כישלון.

קואן

לחידה הרוחנית הזאת שקנזו מנסה לפתור קוראים קואן. בשביל להבין מדוע הנזירים נשלחים לבצע את המשימה המתסכלת הזאת במשך שעות ארוכות עלינו לדבר על טבע התודעה. במערב למילה תודעה יש קונוטציה חיובית, היא המהות המיסתורית של חיינו. אך במזרח הרחוק יש למילה תודעה (Vijñāna) קונוטציה שלילית. מדוע? האות V בתחילת המילה מסגירה את הסיבה לכך. V מסמלת פירוד, חלוקה, דואליות. חכמי המזרח הבינו כי הדרך בה התודעה שלנו פועלת תמיד כרוכה בפיצול. על מנת שיהיה אני, צריך ליהיות אחר נפרד ממני.

הפרדה בין סובייקט לאובייקט

אנו מסתובבים בעולם בתחושה שאנחנו הסובייקט. וכל שאר הדברים מסביבנו הם אובייקטיים שאנחנו יכולים לחקור ולנתח, להתבונן ולנסות להבין אותם. ערכו ניסוי מהיר, גשו לחפץ שנמצא כעת לידכם (ספר, ספל קפה, עציץ). הסתכלו עליו, חישבו על מערכת היחסים הכרוכה בתפיסה שלכם אותו. האם שמתם לב לרגע קטן של פיצול שהתרחש בעת הניסיון שלכם להבין מהו האובייקט הזה? הפיצול הזה הוא הכרחי כאשר אתם מנסים להבין את הספל. משום שאתם הסובייקט המנסה להבין בעזרת התודעה שלו מהו האובייקט הנקרא ספל.

הפרדוקס הגדול בחיינו

למדנו בפסקה הקודמת שהדרך בה אנו מבינים דברים כרוכה בפיצול שלהם מאיתנו. זה עובד כמעט על כל דבר בעולם, על מושגים מופשטים, חפצים דוממים, כוכבים, חיות ואנשים אחרים. אך מה קורה כאשר אנו מנסים להבין את עצמנו? או במילים אחרות, מה קורה כאשר אני כסובייקט מנסה להבין את עצמי כאובייקט. ברגע הזה האינדיבידואל מנסה לפצל את עצמו לשניים, הסובייקט והאובייקט מנסים להפוך ליישות אחת. זוהי פעולה בלי אפשרית. אם הייתי מנסה לבצע פעולה כזאת במחשב הוא היה פולט את ההודעה ERROR. משום שיש בפעולה הזאת פרדוקס מובנה. משמעות הדבר הוא שהתודעה הדואלית שלנו אינה יכולה לחקור את השאלה המסקרנת מכולן – מה אני?

מנגנוני פיצוי

חכמי הזן הבינו את האבסורד הזה לפני שנים רבות. הם הבינו שהוא מה שמניע אותנו. הוא הפצע הגדול שמסתתר בתוך כל אחד מאיתנו. ושאנו יוצרים אינספור מנגנוני פיצוי על מנת להקל על העובדה שאיננו יכולים לדעת מי אנחנו – קרייירה, מערכות יחסים, סקס, הישגים, הנאות, מוניטין. כל דבר אשר אנו רודפים אחריו הוא בעצם מנגנון פיצוי לכך שאין אנו יכולים לענות על החידה הבסיסית הנוגעת למהות שלנו, שאינה ניתנת לפיתרן. האם זה נשמע לכם מוכר? לנסות לענות על חידה שאין לה פיתרון, הרי זאת בדיוק הייתה המשימה אשר ניתנה לקנזו.

גוש הספק הגדול

כאשר הצטרף קנזו למנזר ניטלו ממנו כל מנגנוני הפיצוי. זוהי הסגולה החשובה ביותר של חיי נזירות. וכשאבדו לו מנגנוני פיצוי, האבסורד הגלום בתוכו נחשף במלואו. הישיבה במשך שעות ארוכות, והניסיון הבלתי אפשרי לענות על הקואן האיצו את התהליך. קנזו החל להתערער. הוא עסק באבסורד הזה זמן כה ארוך עד שהוא ניהיה בעצמו האבסורד. כעת כל סנטימטר בגופו הפך לחידה הזאת. זהו מצב לא יציב אשר בתנאים אחרים היה שולח את קנזו למחלקה פסיכיאטרית סגורה. אך במרחב המוחזק של המנזר, כשיש לו דוגמא חיה לאיש אשר עבר את אותו התהליך בהצלחה (מאסטר הזן). קנזו מצליח לשרוד את התופת. בשיאו של התהליך הוא מובל לחדרו של מאסטר הזן וזה מצווה עליו: "ללא מילים תנועה, רגש, אנרגיה או מחשבה, הבע את עצמך! קנזו מגיע כעת לנקודת שבירה. הנקודה בה הוא מתייאש לחלוטין מהאפשרות לפתור את החידה. את המצב הזה מכנים אנשי הזן – גוש הספק הגדול.

סאטורי

כעת כשהפצע חשוף לחלוטין יכולה להתרחש נקודת ההיפוך. הרגע בו חידה שאין לה פיתרון מצליחה להיפתר. פריצת הדרך הזאת נקראת סאטורי והיא מגיעה זמן קצר לאחר ההגעה למצב הנקרא גוש הספק הגדול. הטריגר לסאטורי לעיתים קרובות הוא אירוע שרירותי כביכול. עלה נופל על הריצפה, צפרדע קופצת לבריכה. אך ההתרחשות הפנימית היא אדירה. חוויה מיסטית שמשחררת את קנזו מייסוריי התודעה הדואלית. החידה נפתרת וקנזו יכול כעת להפסיק ליהיות מונע מסתירה.

איך מתנהג מאסטר זן?

לעיתים קרובו אנו מדמיינים אדם מואר כמישהו רציני, בעל קדושה כבדה. אך מאסטר הזן לא עונה לסטריאוטיפ הזה כלל. למען האמת הוא ההפך הגמור מכך, הארכיטיפ המתאר אותו בצורה הטובה ביותר הוא דווקא דמות הליצן. משום שלאחר שהאינידבידואל הגיע למצב בו הוא לא מונע מסתירה הוא חוזר למצב הדומה לילדות, הוא חופשי ופתוח לחוות דברים בעצימות גבוהה, להתלהב, להתרגש כמו ילד. מה שמיוחד בו זה שהוא מגיע לשם בלי רגרסיה לילדותיות ולחוסר ישע. הוא משחק עם העולם, משתובב ומשתעשע ובו זמנית מפיץ חמלה, אהבה ועזרה לסובבים אותו. ועדיין, עלינו לזכור שהזן הוא עדיין חלק מן הבודהיזם הצפוני שמטרת העל שלו היא לעזור לשאר היצורים החיים להשתחרר מסבל. ולכן מאסטר הזן מקדיש את חייו למשימה הזאת, ויש לו פוטנציאל אדיר לעזור לסובבים אותו, משום שלאחר חווית הסאטורי יש ברשותו הכלים העוצמתיים ביותר לצורך המשימה הזאת – הוא חופשי באמת, שופע אהבה בלתי תנאי ופועל ללא מניע.

מקורות

הטור הזה לא יכול היה להיכתב לולא המאמר המופלא של ריצ'ארד דה מרטינו מתוך הספר זן בודהיזם ופסיכואנליזה

zen and the comic spirit  by Hyers, M. Conrad.

the way of zen by alan watts

The Supreme Doctrine by Hubert Benoît

Afterzen by Janwillem van de Wetering